רמת הגולן, פסח 2018

רמת הגולן, פסח 2018

הייתי בפריז וגם ברומא, רומניה וטוסקנה. באוקטובר היינו יומיים ברמת הגולן, וזה נתן טעם של עוד. הפעם החלטנו, פסח ברמת הגולן. טיול כוכב במקומות ואתרים ונופים שמזמן לא חווינו. 

רמת הגולן מערבבת היסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, זו הנבנית לנגד עינינו, לצד ההיסטוריה בזמנים קדומים, טבע במלוא הדרו, ובו תופעות גאולוגיות, פריחה, וחי. כל אלה, ועוד חרמון המציץ מכל פינה, מאפשרים טיולי שטח ברגל וברכב. אוכלוסיה יהודית ודרוזית וגידולי בקר לרוב, מגישים אוכל טוב, אפשרויות לינה ואפילו אטרקציות לילדים. 

ב 1 באפריל 2018, אנו מתחילים בדרום ציר המפלים בנחל אל על.

הנחל מתחתר מצפון מזרח באדמת הבזלת עד המפל השחור בקירוב, ולאחר מכן באדמת הגיר: נופל את המפל הלבן ומבצע ברך צפון מערבה, עד שנשפך לכינרת. מספר אפשרויות להגיע אליו: כשנכנסים מכביש 98, מיד לאחר 50 מטר כניסת רכב לצד ימין למי שמגיע ברכב שטח יוכל להגיע עד חאן אל על. 200 מטר נוספים לכיוון היישוב מתחיל שביל מרוצף המקביל לתוואי הנחל - המגיע עד חניון המפלים שמעל המפל השחור, שם ניתן לרדת בירידה תלולה וארוכה אל הערוץ. כקילומטר מתחילת כביש הכניסה שביל המאפשר ירידה לערוץ הנחל באזור הברך.

בחרנו בשביל הסלול המקביל לערוץ הנחל, מעל הערוץ, המאפשר לראות את הנוף המהמם של הוואדי אשר נחשף כמעט מתחתיתו, נוף הכינרת, פריחה למכביר, ופרות רועות ממזרח לדרך, והחרמון לנגד עינינו. הליכה של כ 4.5 ק"מ לכל כיוון עד חניון המפלים. בדרך שתי נקודות תצפית מובנות אל הנחל. האוויר טוב אם כי חם. זוג חוחיות ליווה אותנו חלק מהדרך הלוך, וגם מספר עפרונים מצויצים שמצאו מקום קינון בצד הדרך פרחו כשהתקרבנו אליהם. בדרך חזרה פגשנו הולכים לקראתנו זוגות ומשפחות עם ילדים, חלקם קטנים ממש. גם אחד מדורסי רמת הגולן בא להציג את עצמו. כניסה נהדרת לרמת הגולן. מרחיב את הלב.

למחרת היום, מזג האוויר מתחמם, ובחרנו לנצל אותו לטיול בחרמון. עלינו עד לחניון העליון (אין עומסי תנועה בלקסיקון החגיגי של רמת הגולן) בחול המועד לא נדרשנו לשלם דמי כניסה, אך שילמנו עבור השימוש ברכבל. העלייה והירידה בו הם חלק מהטיול. בקצה העליון של הרכבל בית קפה, ממנו יוצאים טיולים מודרכים בשעה 11:00 ו 13:00, וכן שביל לטיול לא מודרך. הצטרפנו לטיול המודרך. הפריחה בחרמון מתחילה רק ביוני, כך אמר, אז מיקוד הטיול היה בגאולוגיה של רמת הגולן, בקרבות העקובים מדם שהתנהלו בחרמון ממלחמת ששת הימים ועד נפילתו וכיבושו מחדש במלחמת יום הכיפורים (האנדרטה לנופלים, כמו רבים כמוה הפזורים ברמת הגולן, מרגשת כאשר היא מציגה חיים שנגדעו בעת הלחימה על רמת הגולן, לחימה שנועדה לשמור על חיינו כעם יהודי בארץ, ולשמור על כל אחד ואחד מאיתנו), ואנקדוטות נוספות של המדריך המכיר את המקום על בוריו, ונהנה מההדרכה, כך שגם אנו נהנים בה. בירידה מהחרמון עצרנו במסעדת ניסן במג'דל שמס (שימו בווייז). המקום נקי והאוכל טוב וחביב גם על האוכלוסייה המקומית.

המשכנו למפל הרסיסים בנחל סער. הגישה למפל מגשר הידידות שנמצא ממש מעל המפל. בויקיפדיה מוזכר כי הגשר קיבל את שמו כאשר הגשר (שמהווה את הגישה הדרומית לעין קינייא) שנהרס על ידי הסורים במלחמת ששת הימים, נבנה לאחר המלחמה בהוראת משה דיין. זכור לי משירותי הצבאי בחיל ההנדסה שאותו הגשר שנבנה היה גשר ביילי אשר קרס למי הנחל בתחילת שנות השמונים, וכחייל הייתי חלק מהפלוגה שבנתה במקומו גשר ביילי אחר בתוך מספר ימים. כיום הגשר הינו גשר בנוי. בירידה למפל פריחה, אותה חלקנו עם זוגות, משפחות וקבוצות חברים, אחת מהן התיישבה לא רחוק וניגנה וציחקה להנאתה. הפניה למפל נחבאת מעט מצד ימין של הדרך. במפל עצמו לא הייתה זרימה. המשכנו מעט על ערוץ הנחל, נהנים מהפריחה, וחזרנו לרכב. לאורך הדרך עד לגשר וממנו נראית קלעת נמרוד מלמעלה, יפיפייה

 אך נסגרת בשעה 16:00. לא הספקנו. לטיול הבא. 

היום שלמחרת היה הקר ביותר באותו השבוע, ואותו ייעדנו לשמורת הטבע והעיר העתיקה גמלא. הגענו בין הראשונים, לפנינו צלמים מקצועיים - ציידי תמונות מיוחדות, שרואים דברים שהעין שלי אינה תופסת. הדרך לעיר העתיקה יפיפייה, קשה ומיועדת למיטיבי לכת. למרות זאת - ראינו בשובנו מההר משפחות עם ילדים קטנים, ואף משפחות ששני התינוקות נישאים על גב ההורים. אך ללא ספק העיר העתיקה המרשימה ביופייה, סיפור הקרב המרשים (עוד קרב מיותר בתולדות עמנו, לפחות על פי הכתוב) והבליסטרה המעידה על כך גורמים לכיווץ בלב. והנוף ממפל גמלא הבזלתי

ועד לנחל דליות שחתכי גיר נראים בו מרחיבים את הלב

 הפריחה, הזוחלים (מהם יפה למראה המניפנית)

 הדורסים החגים מעל, תצורות הסלע המרהיבות,

החזזיות על הסלעים, לעתים בצבע כתום בוהק

ועוד ועוד. עלינו למעלה עם מספר עצירות, בעיקר לנשום אוויר ולהוריד דופק. המשכנו לתצפית הנשרים ומשם למנוחה ותצפית באתר ההנצחה המרשים לחללי הגולן. אגב, יצאנו לקראת השעה 14:00 מהאתר, ועדיין תור בכניסה. החל משעה 14:00 השביל לעיר העתיקה נסגר, וזה לא כתוב באתר. האתר כולו - נקודת השיא של הטיול ברמת הגולן, מומלץ ביותר.

את היום האחרון הקדשנו לעין מימון (דילגנו על עין גונן). הדרך קשה, חלקה הראשון יפה עד מאוד: נוף עמק החולה ממערב שובה לב

 ואנו הולכים ומתפעמים, העליה קשה על אבני דרדרת עד לאקליפטוסים, ומשם דרך הסבך למעיין. השילוט של המקום לא קיים ואף סימון השביל הכחול לא נראה תמיד. ללא מפה, יתכן ותתקשו למצוא את המעיינות.

גם אכלנו טוב: 

חוות הג'ילבון, סטייק עסיסי וטעים, עם ירקות קלויים עשה את העבודה היטב. המסעדה מלאה בערב, ושווה להזמין מקום מראש.

בברוהאוס בקצרין מגוון רחב יותר. צהריים אכלנו מוקפץ צמחוני ובערב נקניקיות וחזה עוף. נחמד מאוד.

מכיוון שלקחנו צימר ללא ארוחת בוקר, חיפשנו קפה. לפני השעה 9:00 אין מסעדות פתוחות. מצאנו קפה במכולת בצומת וואסט ובתחנת הדלק בקצרין. 

לסיכום:

 טיול מהנה עד מאוד בנופים מדהימים, בשפה העברית. נפגשנו עם חברים רבים לאהבת הארץ. לא יותר זול ולא יותר יקר מאשר בחו"ל.

מציע מאוד לתכנן את הטיול בהתאם ללוחות הזמנים של האתרים אליהם תרצו להגיע.

הלילות ברמת הגולן חשוכים, אין אורות לאורך הכביש. מרגש לנסוע בלילה, אך דורש משמעת תאורה. להדליק אורות גבוהים כשאין מכונית מלפניך, ולהשיב לנמוכים כשמישהו עקף אותך או מגיע ממול.