רומניה בעקבות התכנון

רומניה אוקטובר 2017 - בעקבות התכנון

תכנון הטיול היה מהנה מאוד (ראה בכתבה קודמת), וחלק מהעניין היה לראות איך נעמוד בתכנית, ומה טיבה. הלקחים שבסוף הפוסט יבואו לידי ביטוי בטיולים הבאים שאתכנן.

נחתנו, שני זוגות ושתי חברות, כולנו 50+ בנמל תעופה אוטופני באישון לילה. חברת ההשכרה אנטרפרייז הבטיחה שמישהו יחכה לנו שם, אבל לא חיכה. גם באזור השכרת הרכב הנציג לא היה, והמתנו כ 20 דקות עד שהגיע. שאטל חיכה לנו בגשם זלעפות, הוביל אותנו לרכבים השכורים, פרק את המזוודות בגשם והסתלק בלי לומר דבר. קיבלנו דצ'יה סטיישן, ודי מהתחלה היה ברור שזו פעם אחרונה שאהיה מוכן לנהוג ברכב זה בעתיד, וגם חברת ההשכרה לא תיזכר לטובה.

נסענו למלון RIN בשדה התעופה ללינה קצרה וארוחת בוקר ושמנו פעמינו צפונה, לסיביו, שם קבענו עם שני זוגות חברים שהגיעו לרומניה שבוע קודם. עברנו דרך מנזר manastirea cozia. מקום נחמד לחילוץ עצמות בנהיגה ארוכה, ולידו דוכנים טיפוסיים לרומניה שמוכרים קיורטוש ומיני מאפה, גבינות, כובעי צמר, מזכרות ומה לא. נחמד, אך לא נקודת חובה. המשכנו ופגשנו את החברים.
 לסיביו נבנתה תכנית טיול מפורטת. התחלנו במדרחוב של סיביו

המוביל ל Piața Mare שהוכרה על ידי אונסקו כמורשת תרבות עולמית בזכות סגנונות הבנייה. הבניינים הבולטים: Roman Catholic Church שאינה מיוחדת מבפנים, Brukenthal National Museum, לא נכנסנו – אך יש עליה ביקורות טובות, ובניין העירייה המרשים ביופיו. משלימות את הארכיטקטורה - העיניים של סיביו,

שנותנות ציביון מיוחד לעיר. עברנו מתחת למגדל השעון של העיר - The Council Tower ל Piața Mică, ולגשר השקרנים: גשר הברזל הראשון ברומניה, הבנוי על 4 קשתות ברזל מעוצבות,

עברנו אותו לראות את Lutheran Cathedral of Saint Mary, קתדרלה ענקית ומרשימה, והגענו למסעדה בשם Weinkeller

שצדה את עיני כבר בארץ, וגם בפועל נראית ממש טוב, אך גודלה – 4 שולחנות של 4, וכולם היו מוזמנים מראש. התפשרנו על מסעדה בשם The Grill הממוקמת בקצה הצפוני של Piața Mare, והסתבר שזו פשרה טובה: כל המרקים נהדרים (למען האמת, בכל מסעדה שנכנסו בטיול הזמנו מרק לפתיחה, כולם טובים מאוד), וגם הקבב שלהם מעולה (אגב קבב רומני, כמעט ולא מצאנו קבב מבקר או צאן – בעיה לדורשי כשרות). לסיביו יש עוד הרבה מה להראות לתייר, לנו לא היה זמן לראות, כי:

היום למחרת הוקדש ל Transfăgărășan: כביש הררי ומפותל כהלכה בהרי făgărăș, שהביקורות עליו מאוד טובות, ומצאנו אותן מוצדקות ויותר.

יצאנו בבוקר לצד הצפוני, לאחר שביררנו באתר של רומניה/ כבישים - שהוא פתוח. התחלנו אותו מצפון, מרוגשים מהצפוי לנו בהמשך, הגענו לשורת דוכנים במקום שנקרא Cascada Bâlea, ממנו מוביל שביל הליכה שלא התאים לנו – למפל מים מומלץ. חזרנו לכביש. בזמן שבילינו בדוכנים, הועמדה משאית לרוחב הכביש: הכביש נחסם. בבירור עם נהג המשאית הובן כי שלג שהתחיל לרדת כבר בלילה הצטבר ואינו מאפשר מעבר. המלון שלנו CONACUL URSULUI בהמשך הדרך כ19 ק"מ דרומה. לא ויתרנו, נסענו כ 400 ק"מ למלון בכבישים עוקפים בתקווה שלמחרת הכביש יפתח. לחלק המפותל של הכביש הגענו בלילה, חושך מוחלט, חוויית נהיגה מדהימה, אך לא ראינו דבר מהדרך, מסכר Vidraru והאגם הצמוד אליו, אך ראינו טורפי לילה שנקלעו באורות הרכב. המלון קיבל את פנינו במרקים חמים ואוכל טוב וחדרים טובים. צנחנו למיטות.

קמנו למחרת, ארוחת בוקר טובה במלון, ומסיבת כביש: אחד החברים השמיע מוזיקה רומנית מקפיצה, וכולנו רקדנו על הכביש השומם והקפוא עם יתר באי המלון. הפתעה, מפלסת שלג עברה בכביש לכיוון הפסגה המושלגת והחסומה. התארגנו ויצאנו בעקבותיה. הנוף כוסה בשלג לבן, בתולי, ולאורכו מפלי מים קטנים

ונטיפי שלג יפיפיים,

היער העבות בצידי הדרך ירוק עד, וצמרתו נצבעה בנקודות שלג.

צילמנו והצטלמנו שעות, תוך כדי נסיעה ועצירה בכביש מכוסה קרח במהירות בין 10 ל 20 קמ"ש. בהמשך, היער שינה פניו וגילה צבעי שלכת קסומים.

 יפיפה אמרתי? אין דברים כאלו. חוויה מדהימה מאין כמותה. ממש הצטערתי שהתחייבנו להמשך מסלול... נסענו ל ASTRA National Museum Complex במוזיאון פזורים תחת כיפת השמים שחזורים של בתים וכנסיות, טחנות רוח וסדנאות וכלי עבודה של האיכרים ובעלי המלאכה שהובאו ממקומות שונים ברומניה.

נחמד. אומרים שבעונת התיירות הוא ממש יפה, אבל במהלך ביקורנו – הוא לא נראה כה מרנין. שהינו בפארק כשעתיים והמשכנו לאלבה יוליה לשנת לילה. בדרך עברנו בכפרים: הבתים לאורך הכביש צפופים, נוגעים זה בזה, כל אחד צבוע בצבע אחר, ויוצרים מניפת צבעים שמאוד אהבתי: גוונים של כתום וחום, צהוב, כחול, ירוק ותכלת. מרבית הכפרים מתוחזקים היטב, ואם הייתי לבד, כנראה שהייתי מבלה בכפרים קצת יותר בהליכה לאורכם ובהתפעלות מהצבעים.

התעוררנו באלבה יוליה, ארוחת בוקר ושמנו פעמינו למבצר.

נכנסנו ל Cetatea Bastionară Alba Carolina, שהוא יצירת אמנות בעיני, שם הומלכו מלכי רומניה בעבר. יצאנו לטיול במבצר היפה, זרוע פסלים שהיה כיף להשתטות ולהצטלם עימם. הציעו לנו להישאר לטקס החלפת המשמרות שנערך מדי יום בשעה 12:00 בצהריים, אך היו לנו תכניות אחרות. נסענו ל Salina Turda, מכרות מלח. המכרות מקבלים בגוגל ציון ממוצע של 4.6, וחשבתי שיהיו מהאטרקציות בטיול. ממש לא. המשכנו בנסיעה לכיוון Sighișoara. העיר קטנה ויפה. האטרקציה כמובן היא העיר העתיקה.

ביקרנו בה בלילה בדרך למסעדה Casa Georgius Krauss שקראנו עליה טובות. נראתה יפה מבפנים, אך כבר נגמרו לה המרקים. קמנו וחיפשנו מקום אחר. כבר מאוחר והתגלגלנו למסעדה בשם Concordia שבכניסה לעיר העתיקה, ונראית כמלכודת תיירים קלאסית. הזמנו מרקים בתוך כיכר לחם, שנראו נהדר, וטעמם לא נפל ממראם. שווה לגמרי. למחרת חזרנו לעיר העתיקה לסיבוב ביום, יפיפייה גם ביום

והנוף הנשקף ממנה שווה ביקור גם כן.

המשכנו לבית הכנסת Sinagoga Sighișoara. כשהגענו יצאה לקראתנו מאחד הבתים ללא הזמנה האחראית על בית הכנסת שגרה מרחק שני בתים מבית הכנסת באותו רחוב. כבר אין אוכלוסייה יהודית בעיר, אך לפי ספר המבקרים, ישראלים פוקדים את המקום תדיר. באין אוכלוסייה יהודית – ספר התורה של בית הכנסת הופקד בשגרירות הישראלית ברומניה. ההסבר שלה ברומנית על בית הכנסת ממצה. עמדנו לתפילת יזכור, נתנו לה טיפ, נפרדנו בחיבוק לאישה יקרה.

התכנית הייתה לישון ב Brașov שני לילות. בדרך לשם לעבור ב Viscri ומבצר Rupea. שינינו תכנית, כדי לישון לילה אחרון ב Sinaia ולהכנס בבוקר ל Peleș Castle לפני גלי האוטובוסים מלאי התיירים.

עברנו ב Viscri, כפר עליו חוות דעת טובות מאוד: ראינו את החוות הצבעוניות שפרוסות משני צידי הכביש הראשי, שוטטנו בין הדוכנים, ראינו את הזקנות (נראה שכל מי שהגיע לגיל 30 קיבלה עליה את התואר "זקנה", התלבשה בהתאם והצטרפה לקבוצת זקנות) שיושבות וסורגות כובעי צמר, עם אחת מהן רקדנו ריקוד רומני עליז.

מאחרת שמענו אגדה על אחד הבתים, ששייך למאפיונר שמגיע אליו לחופשה אחת למספר חודשים, ונעלם כלעומת שבא. הכפר אותנטי ככל שיכול להיות כפר במאה ה21, אך הזמן קצר, ודרך עפר באורך של כ 8 ק"מ מובילה לכפר. החלטנו להמשיך, חלקנו מאוכזבים ממה שראו (בעצם לא ראיתי דבר מעבר למה שראיתי בכפרים אחרים על אם הדרך), חלקנו – מכך שלא השקענו במקום זמן רב יותר. יצאנו דרך הכפר Bunești שמתפרס משני צידי הכביש הראשי, וקצת בשוליים של הדרך ל Viscri. הפער במראה בין הרחוב הראשי ל"חצר האחורית" גדול מאוד.

מקוצר זמן, ומכיוון  שראינו את המבצר באלבה יוליה, ושמתוכנן לנו בהמשך מבצר רסנוב, דילגנו על מבצר Rupea, שנראה מרשים מאוד מהדרך, המשכנו לטירה של דרקולה –Bran Castle . מבוך של חדרים מקושרים בגרמי מדרגות צרים מפאר את הטירה, בכל חדר פריטים אותנטיים מאותה תקופה כגון כלי משחית ובגדי אבירים, חדר שינה, חדר אוכל. הטירה שמורה היטב ונראית טוב. הכניסה והיציאה ממנה דרך שוק תיירים מקומי גדול. המשכנו ל Poiana Brașov, קיווינו להספיק את הרכבל, אך בעונה זו הוא נסגר מוקדם. נסענו לאכול במסעדת הציידים הסמוכה Coliba Haiducilor, בה מוגש גם בשר ציד. המסעדה מעוצבת יפה מאוד מבחוץ,

בפנים מעטרים את הקירות פוחלצים וכלי נשק שבהם צדו את החיות. האוכל טוב מאוד, ממש, עד שזה מגיע לבשרים בשר ציד הגיע יבש מדי. סטייק פילה הגיע ללא טעם, וניכר שלא ממש יודעים לטפל בבשר. סלטי החצילים ופלטת הגבינות טובים למדי. מסעדה שווה ביקור במגבלות.

המשכנו לבראסוב בדרך המפותלת היורדת מההר

לכיוון מלון RAINER – אותו הזמנו מראש דרך בוקינג. קיבלנו חדרים בקומה 2 ו 3. לאחר שחתמנו על הטפסים, התברר שהמעלית במלון לא עובדת בשל בעיות תקציב, דבר שלא דווח לבוקינג. נאלצנו לבטל, לאסוף את המזוודות ולחזור לרכב. המומחים שלנו הזמינו חדרים במלון אחר בקצה העיר. המלון לא ידע על ההזמנה שלנו, החדרים לא היו מוכנים לאירוח. המשכנו לחפש, הגענו לקראת חצות למלון רמאדה. יש חדרים מוכנים לאירוח, יש מקלחת ומיטה, יששש. 

בוקר של יום חדש. ארוחת בוקר ואנו בדרך לשמורת הדובים - Libearty Bear Sanctuary Zarnesti, לסיור שמתחיל כל שעה עגולה. השמורה עצמה מנוהלת היטב. דובים שנאספו מקרקסים ואנשים פרטיים וחוו התעללות, לעיתים התעללות קשה, וגם דובים מהטבע שבחרו להתקרב מדי ליישובים בגלל קשיי ההישרדות בטבע - חיים בשמורה במכלאות רחבות ידיים מקבלים די אוכל ועל כן אין מריבות טריטוריה. אלו אינם החיים בטבע, אך מרבית דובים אלו לא ישרדו בטבע, וזו אלטרנטיבה שמאפשרת להם חיים טובים בשארית חייהם. מומלץ מאוד.

המשכנו למבצר Râșnov, לא מצאנו את הרכבל העולה לשם. במקום זאת – טרקטור גורר קרון נוסעים העלה אותנו למעלה, למבצר. המשכנו לעלות ברגל. האתר נחמד אך לא יותר מכך. התצפית ממנו יפה, אך גם תצפיות טובות יש בהרבה מקומות ברומניה. חזרנו לבראסוב, מצאנו חניה ליד ה Black Church  המרשימה מכל צד, והמשכנו לבית הכנסת Sinagoga Beth Israel, שהיה סגור ביום שישי לעת ערב. המשכנו ברגל ל Piața Sfatului והסתובבנו במדרחוב שברחוב Strada Republicii.

המחירים בחנויות גבוהים יחסית לרומניה אבל המדרחוב שווה ביקור, וניכר כי העיר שווה שהייה ממושכת יותר. הקצבנו לנו שעה לקניות בדקטלון שבעיר. לא כל המוצרים שראינו יגיעו לארץ בהכרח, כמו ציוד שלג. למי שסובל מקור בארץ, מומלץ מאוד לעבור בחנות כזו בצפון אירופה. חזרנו למלון לאסוף את המזוודות. כבר מאוחר למדי ועוד נסיעה לא קלה לפנינו לסינאייה, ספק אם נמצא מקום לאכול שם או בדרך – בשעות האלו.  מ 21:00 - הארץ ישנה. אכלנו במלון רמאדה. זול כמו בכל מקום אחר שבו אכלנו, וטוב לא פחות. הופתענו לטובה. נסיעה ארוכה ומפותלת בחושך, בסופה הגענו למלון. גם שם מעלית לא עובדת, אך הסכימו מראש שיחכו לנו שני סבלים שיעלו את המזוודות. מקלחת ולישון.

בבוקר יצאנו ל Peleș Castle. בניית הארמון הסתיימה בשנת 1907, במהלך מלחמת הבלקן השניה, ומעט לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ארמון יפה מבחוץ, ובתוכו מחביא אוצרות שלא יסולאו בפז, עושר והדר רב. נעמדתי בחדר המבואה, מנסה לקלוט את העושר הרב ואת הפרטים ופרטי הפרטים, חושב על כך שאפשר לראותו יום שלם, ועדיין לא להבחין בכל הפרטים והעיצובים. תחושה זו המשיכה גם באולמות הבאים: אולם כלי הנשק, הארונות המעוצבים במסדרונות הרחבים של הארמון, ואפילו אולם חדר האוכל. בתוך הארמון עדיפות לקבוצות, ויש אולמות אליהם ניתן להיכנס רק במסגרת קבוצה. מותר לצלם אך ורק אם קניתם כרטיס מתאים. שווה ביקור, לגמרי. המשכנו ל Gondola Sinaia, רכבל העולה מגובה 880 מטר לגובה 2200 מטר בשני שלבים. בשלב הראשון – 1400 מטר מסעדות, בתי קפה, ושירותים. בחלק העליון אפשרות נרחבת ליציאה לטיולים, ולסקי בעונת השלגים. אהבתי בעליה ובירידה ניתן לראות את צבעי השלכת של העצים גוונים של ירוק, חום, אדום, כתום וצהוב מתערבבים זה בזה – הותירו אותי מהופנט.

זהו. סוף מסלול, חזרה לאוטופני, והבייתה.

לקחים
כבר בשדה התכנסנו להפקת לקחים. הלקחים העיקריים מבחינתנו:

הקבוצה חשובה מעבר לכל מסלול טיול או נקודה במסלול. הקבוצה יכולה ליצור את השמחה הרבה ששררה במהלך הטיול והתבטאה בריקודים מתוכננים וספונטניים, בתמונות ובצילומים ("סלפי" הייתה קריאת השבט...), ובחיבוקים רבים. אין מסלול או נקודה שיצרו את השמחה הזו. נקודות במסלול לא יעשו את זה. מעבר לכך – ברור שלא נראה את כל האתרים המומלצים של רומניה בשבוע, כנראה שגם לא בחודש, אם כך – ניתן להוריד את הקצב, לקחת פחות אתרים, לתכנן יותר זמן בכפרים, ולהשאיר את הלילה פנוי לטיול רגלי בעיר. התכנון צריך להותיר גמישות לקבוצה להישאר זמן רב יותר במקומות שנהנים בהם, בין אם על חשבון אתרים אחרים, ובין אם לצמצם בזמן שהקצנו לכפרים.

רומניה באוקטובר מומלצת מאוד לטיול. נכון שחלק מאתרי התיירות אינם מופעלים (חלק מהרכבלים), או מופעלים במתכונת שנת חורף – כמו פארק אסטרה, אך יש פחות תיירים, פחות תורים ויותר צבעי שלכת. חובה לבדוק באינטרנט שעות פתיחה של האתרים במועד הטיול שלכם, וסמוך אליו (ואולי גם במהלכו). המומלצים ביותר שלי: Transfăgărășan מעבר לכל ספק, הערים סיביו (שעליה כתבתי פוסט נפרד), אלבה יוליה, סיגישוארה ובראסוב שווים לדעתי כמה שעות של שוטטות בעיר העתיקה. האתרים: שמורת הדובים, ארמון פלש, Alba Carolina. קניות של בגדי חורף שנדירים בארץ. אוכל – לא נפלנו אף פעם עם מרקים, קבב, ירקות וקינוחים. המאפים הנמכרים בשווקים המקומיים ובערים טעימים ומהווים אתגר חזק לשומרי משקל.

חייב שיהיה דובר רומנית שוטפת בקבוצה שיוצאת לרומניה. מעטים דוברים אנגלית ברומניה, ולא תמיד הם רוצים להפגין זאת. מומלץ לחשוב על מדריך מקומי, שיש לו קשרים שוטפים עם מלונות ומסעדות, ומבין את המנטליות כך שיוכל לבצע תיאום ציפיות עם הקבוצה.

הטיול עקב אחר התכנון במידה רבה. לא ראינו את כל הנקודות שרצינו. ידענו זאת מראש, והשארנו נקודות כדי שתהיה לנו רזרווה, במידה ומשהו משתבש. החשיבה על תרבות הנהיגה הוכיחה עצמה: הנהג הרומני נוהג במהירות בכבישים המפותלים והצרים, ותוך כך עוקף שיירות שלמות. כשמגיע מולו רכב, הוא נכנס בפראות לתוך השיירה. גם הרצון להימנע מנהיגה בלילה הייתה נכונה בשל הכבישים המפותלים. באם נדרש לנהוג בלילה בכל זאת – מומלץ שליד הנהג ישב מישהו עם WAZE פתוח, שיתריע מתי צפוי עיקול חד בזמן אמת.

רכב: כשקיבלנו את הרכב חתמנו על פיקדון של מאות יורו. כשמחזירים את הרכב נדרש לקבל מסמך של חברת ההשכרה שהם קיבלו את הרכב, כדי שלא יהיה מצב שמפעילים את הפיקדון במועד מאוחר יותר. בדומה, יש לקבל מסמך של מלונות שהעסקה עימם לא יצאה לפועל בגללם. במידה ולא יהיו מוכנים לתת מסמך כזה, בקשו לצלם את מסך המחשב בו רשום שהם מבטלים את העסקה.